הבעיה שלי היתה שונה. היה לי כבר המון חומר מוכן: ניירות עבודה, וכל המחקר שעשיתי, הכל כבר מוכן בטבלאות ובגרפים. גם הרגשתי שאני שולטת מאד טוב בחומר. הייתי צריכה בסה"כ לארגן הכל באופן תמציתי וברור.
אבל בשלב מסויים הבנתי שאני דוחה את הקץ. אוספת עוד חומר, מכינה עוד טבלה, מתעסקת עם המספרים, אבל לא מצליחה להתחיל לכנס את הכל לדף אחד.
בשבילי המחולל הכניס אותי לתלם. עזר לי להתגבר על ההתלבטויות והדחיות, להתגבר על הקושי להתחיל, ועל הפחד שזה לא יהיה מושלם.
במקום לחשוב על מה אני צריכה לעשות, הייתי צריכה עכשיו לחשוב על תשובות טובות לשאלות שהמחולל מציג לי, וזה כבר היה הרבה יותר קל!
בקיצור, זה עזר לי לקפוץ למים, להתחיל ולסיים.
מומלץ מאד לכל מי שקשה לו להתחיל, המחולל פשוט מכריח אותך להיכנס לתלם ולהתחיל לחרוש. מומלץ גם למי שקשה לו לסיים..
ובעניין השאלה – איזו תועלת שלא ציפיתי לה קיבלתי – אז לי אישית זה עזר להבין לאיזה רמת פירוט אני צריכה לרדת. מאחר והיו לי המון תוכניות מפורטות, היה קשה לוותר, לא להכניס את "כל מה שאני יודעת" לתקציר. הרגשתי שכל דבר שאני משאירה בחוץ, ימנע מהמשקיע להתקשר אלי. שזה אולי מה שעשוי לשכנע אותו.
השיטה של מיכל עזרה לי להבין טוב יותר מה תפקיד התקציר, למה אני יכולה לצפות ממי שקורא אותו, ואיך לשכנע בהכי מעט מילים..